מירה מתנדבת העמותה בבית החולים רמב"ם מספרת: זכיתי לחבק תינוק בן 8 ימים שבסופו של יום הועבר לאימוץ. הלב דפק בעוצמה, הגוף רעד, עד לרגע שבו הוא היה על ידיי. שלוש שעות לא הסרתי ממנו את העיניים. שמעתי את הנשימות שלו, הרגשתי את הדופק שלו, והריח, איזה ריח. הוא חדר לי ללב ולנשמה. החלטתי שאני משאירה לו מכתב שכתבתי והנה הוא לפניכם בכתב ידי: (***מכתב צורף כתמונה):
"שלום לתינוק…
אני מירה (האישה שחיבקה אותך שעות לפני שנמסרת לאימוץ ואני בת 62 בקרוב).
גם אני אומצתי כשהייתי תינוקת, אבל אותי לא חיבקו, כי לא הייתה עמותה שנקראת "חיבוק ראשון". אני יותר מאשמח שתבוא לחבק אותי כשתהיה גדול וחזק!
אני מקווה שאהיה עוד בחיים וצלולה כדי לזכור זאת!
אני גרה בישוב נחמד שנקרא… מול העיר…
מאחלת לך חיים יפים וארוכים"
מירה…