יעל מתנדבת העמותה בבית החולים שניידר מספרת: ה' נולדה מאוד פגועה עם שדרה שסועה, כשהרופאים צפו שלא תחיה לאורך זמן. הגעתי אליה כשהיא בת 10 ימים. מצאתי בעריסה תינוקת יפהפייה, עצובה שלא ניתן להרימה. הייתי איתה ימים ולילות, הרדמתי אותה בזרועותיי, שרתי לה, ליטפתי אותה ליטופים ארוכים ולאט לאט היא החלה ליצור קשר. היא שרדה ניתוחים וטיפולים קשים תוך סבל וכאב, כאשר הסיכויים לא היו לטובתה.
7 חודשים מלאי סבלנות ואהבה. לימדנו אותה לאכול לאט לאט, היא החלה לחייך חיוכים ממיסים וזכתה להרבה חום ואהבה מכל הצוות והמתנדבות של עמותת "חיבוק ראשון". לפני שהמשיכה לפרק הבא בחייה במוסד שיקומי, צוות המתנדבות הכין לה אלבום תמונות מתקופת האשפוז הממושכת. כשתגדל תדע שלא הייתה לבד בעולם, אלא אהובה ומחובקת. היא גיבורה ואנחנו היינו שם כדי להזכיר לה איך כנגד כל הסיכויים היא ניצחה. באתי לחבק, יצאתי נפעמת, ניצחון הרוח לא מפסיק להפתיע.