ליאנה מתנדבת העמותה בבית החולים רמב"ם מספרת: א' אהוב שלי, התינוק שאני מחבקת יותר מארבע שנים, לא מדבר במילים, אלא במגוון דרכים אחרות. א' מחובר להרבה צינורות כואבים היוצאים ונכנסים מגופו הצנום ולא מניח לי עד שמסביר בדיוק מה הוא רוצה ומה הוא צריך. א' המציא שפה ולימד את כולנו. יש לו שתי כפות ידיים הרוקדות לפי הקצב כמו מנצח על תזמורת, בעזרתן הוא מנגן לנו את רצונותיו. הוא מזהה כל אחת מאתנו באמצעות הריח והקול ובאמצעות עיניו היפות הוא צוחק, מצחיק וגם מתעצב. א' לימד אותי לא לפחד מצינורות ולחבק אותו אל חיקי, לנחם, להתנחם, לנוח ולחלום. תודה מלאך שלי. את רגעי המתנה אנצור בליבי כל חיי.
תפריט